בית הדין הרבני

//בית הדין הרבני

בית הדין הרבני

שפיטה בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני הוא חלק מהמערכת המשפטית בישראל ופוסק על פי דיני המשפט העברי וההלכה היהודית. בתי הדין הרבני הוקם בתקופת השלטון העות'מאני באזור לצד בתי דין דתיים אחרים כמו בית הדין המוסלמי ובתי הדין הנוצריים מתוך רצון לאפשר לכל עדה דתית סמכות בנושאי מעמד אישי.

להתייעצות עם עורך דין התקשר/י: 09-8655028

בתי הדין הרבניים פועלים כיום מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג -1953.

מהן סמכויות בית הדין הרבני?

סמכויותיו של בית הדין הרבני מתייחסות למי שרשום כיהודי במרשם האוכלוסין בלבד. בסמכותו של בית הדין לדון בעניינים הקשורים לדיני אישות, סמכות בלעדית לדון בענייני נישואים וגירושין של יהודים בישראל וסמכות לדון בענייני ממונות בהסכמת שני הצדדים.

בין הדין הרבני בעל סמכות דיון ושפיטה בנושאים:

•    נישואין – אישור נישואין, היתר נישואין, בקשה לשלום בית, ביטול נישואין, אישור לעריכת חופה וקידושין, עיכוב נישואין.
•    גירושין- תביעות גירושין, מזונות אישה, מזונות ילדים, חזקת ילדים, חלוקת רכוש, סידורי גיטין, אישורי גיטין ותביעות מורד/ת.
•    הכרת אבהות.
•    חליצה – תביעה של אלמנה נגד אחי בעלה המנוח.
•    גיור.
•    ירושה, קיום צוואה, אישור צוואה.
•    הקדשות – תרומה של רכוש לצרכי ציבור, ספרי קודש וכו'.
•    אפוטרופסות על קטין.
•    אישור אלמנוּת, אישור רווקוּת, קביעת מעמד אישי.
•    הצהרת דתיוּת לנערה המבקשת להשתחרר מחובת השירות בצה"ל.

בוררות וענייני ממונות

בית הדין הרבני יכול לדון בענייני ממונות גם כשאלו אינם קשורים לדיני נישואים וגירושין. על מנת שבית הדין יוכל לעסוק בכך על שני הצדדים להסכים על כך מראש.

במקרים אלו, בית הדין הרבני משמש כבורר ופסק הדין מקבל תוקף של בוררות.

בשנת 2006, קבע בג"ץ (בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים) כי בית הדין הרבני אינו יכול לדון בענייני ממונות. עם זאת, פסיקה זו לא מקובלת במאת האחוזים על משפטנים בכירים ובית הדין ממשיך לשמש כמוסד בוררות בענייני ממונות.

לצד בית הדין הרבני, פועלים בתי דין פרטיים מתוקף חוק הבוררות. המבקשים להביא את עניינם מול בית דין רבני יעשו זאת בהסכמת שני הצדדים כמקובל בהליך בוררות.

למרות קיומם של בתי הדין הפרטיים, רבים מעדיפים להגיע דווקא את בית הדין הממלכתי בשל השקיפות היחסית של ההליך, זכות הערעור והפיקוח היחסי על בתי הדין הרבניים לאומת היעדר פיקוח מלא בבתי הדין הפרטיים.

מבנה ותפקידים בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני מורכב משניים עשר בתי דין אזוריים (אריאל, אשדוד, טבריה, י-ם, נתניה, אשקלון, באר שבע, חיפה, פ"ת, צפת, רחובות, ת"א) ובית הדין הגדול לערעורים הנמצא בירושלים. כמו כן, קיים בית דין נפרד לנושא גיור.

בתפקיד נשיא בית הדין הגדול מכהן אחד משני הרבנים הראשיים לישראל שמשמש כאחראי על מערכת בתי הדין. בית הדין לערעורים דן בהרכב של שלושה דיינים בערעורים על פסיקות והחלטות בתי הדין האזוריים. נשיא בית הדין יכול לטפל בערעורים טכניים בשל טעות סופר למשל או בערעורים בשל מחלוקות הלכה.

סגל השופטים בבית הדין הרבני מכונה דיינים. הדיינים ממונים על ידי הוועדה למינוי דיינים בראשות שר המשפטים. על מנת להיות דיין על המועמד להיות מוסמך לרבנות ולעמוד ברשימת קריטריונים הכוללים למשל את היות הדיין מעל גיל 30, נשוי או נשוי בעברו ועוד.

לחצו כאן לתיאום פגישה: 09-8655028
מה כוללת פגישת ייעוץ?
By | 2018-06-26T10:58:27+00:00 יום רביעי, אוגוסט 15, 2012|Categories: מאמרים|Tags: |